הכנה לראיון עבודה DevOPS

עודכן לאחרונה: 3 נובמבר, 2025

להתכונן לראיון עבודה למשרת דבאופס

ראיון עבודה הוא שלב מכריע, עברת סינון ראשוני של קורות החיים, עכשיו קראו לך לפגישה, חשוב להרשים בידע טכני, בניסיון חיים ובהבנה של מהות התפקיד

DevOps משלב אוטומציה של פיתוח ותפעול, שיפור רציפות, אמינות סקיילביליות של מערכות, כדי להרויח שכר איש דבאופס טוב שהוא מעל 25 אלף בחודש, צריך חשיבה מערכתית רחבה לצד מסוגלות טכנית מעמיקה. ארגונים מחפשים מהנדסים יצירתיים, בעלי גישה שירותית, המסוגלים לעבוד בצוותים ולפתור בעיות בלחץ.​ ולראות את האתגרים העיסקיים.

שאלות טכניות נפוצות בראיון DevOps

 

 שאלות ותשובות עומק לראיון DevOps

נפרט דוגמאות לפתרונות, הסבר מדויק לגישות מקצועיות — במיוחד איך לגשת לכל שאלה דרך דוגמאות מעשיות וחשיבה מערכתית.

 

1. תאר את התהליך שלך ל-CI/CD, עם אילו כלים עבדת? אילו בעיות פגשת וכיצד פתרת אותן?

תשובה חזקה תשלב פירוט של שלבי הצינור, כלי העבודה, ואתגרים מהשטח:

  • דוגמה: עבדתי ב-Jenkins וב-GitLab CI: התהליך כלל commit ב-Git, build אוטומטי, הרצת בדיקות מקיפות (unit, integration), דיפלוי ל-staging, approval ידני ודיפלוי ל-production. נתקלתי בבעיה של flaky tests שבגללה התגלו באגים רק ב-production. פתרתי זאת ע"י הכנסת בדיקות יציבות ושיפור ה-logging. כמו כן, כתבתי pipeline declarative בקובץ Jenkinsfile לתחזוקה קלה ושקיפות ב-code review.

  • הסבר: דע לפרט כל שלב, לדוג אתגר/תקלה ולספר מה שיפרת — זו חשיבה מערכתית שמבליטה ערך עסקי ולא רק "איך בניתי צנרת".

 

2. כיצד היית מבצע סקיילינג ו-high availability (HA) בסביבת ייצור?

  • דוגמה: בסביבת Kubernetes אפעל באמצעות HPA (Horizontal Pod Autoscaler) להגדלת/הקטנת פודים בהתאם לעומס, אשמור על redundancy של מינימום שני רפליקות, אשתמש ב-load balancer (למשל Ingress, Nginx) לחלוקת העומסים כך שלא יהיה single point of failure. אספק מנגנוני health check ו-auto failover — כדי לייעל זמינות ולהבטיח התאוששות אוטומטית.

  • הסבר: חשוב להראות שאתה מכיר Scalability (scale up vs scale out), HA (redundancy, monitoring, load balancing) ומה למעשה היית עושה עם התשתית, לא רק "להגדיל שרתים" — אלא להפחית סיכון ולהבטיח רציפות תפעולית.

3. מהו ההבדל בין rolling update ו-canary release? מה היית בוחר ומתי?

  • rolling update: חלפה הדרגתית של גרסאות בכל השרתים, כל פעם חלק קטן, כך שהתשתית זמינה לאורך כל התהליך. מתאים לשינויים קטנים ומבוקרים. rollback איטי כי צריך להחזיר כל שרת בנפרד.

  • canary release: פותח גרסה ל-5-10% מהמשתמשים, בוחן ביצועים, ואם אין תקלות — פותח לכלל המשתמשים. rollback מהיר ע"י הפניית כל התעבורה חזרה לגרסה הישנה. מתאים לשחרור פיצ'רים גדולים/עתירי סיכון, דורש תשתית לפיצול תעבורה ומדידה חכמה.

  • מה לבחור: קנרי לפריצות דרך או פיצ'רים קריטיים הדורשים בדיקת ביצועים/יציבות בשלבים. רולינג משמש לעדכונים תכופים עם סיכון נמוך.

 

4. אילו טיפים אתה ממליץ לאוטומציית תהליכים תפעוליים?

  • אוטומציה מלאה של דיפלויים, רולבק, בדיקות, provisioning – בצנרת מוגדרת בקוד (Jenkinsfile, GitHub Actions, Terraform).

  • צרף בדיקות איכות (unit, integration) בשלבים מוקדמים.

  • השתמש ב-secrets management כמו Vault, KMS, או Sealed Secrets ולא בקבצים לא שמורים.

  • monitored alerts על failure והתרעות מראש.

  • דרג תהליכים לפי קריטיות – התחל מהתהליכים שמזינים לכל הצוות אינסנטיב בשיפור זמן תגובה.

  • דוקומנטציה והדרכה אוטומטית לצוות.

הדגש: אוטומציה היא אמצעי יציבות, אמינות ומניעת טעויות אנוש — לא מטרה בפני עצמה.

 

5. איך היית מגיב להתרחשות deployment לא מוצלח שאיים על זמינות המערכת? אילו שלבים היית עושה? מה למדת מהאירוע?

  • שלבים:

    1. halt deployment, נטר לוגים, ולבדוק את הסיבה.

    2. אם יש rollback אוטומטי – הפעל מיד. אם לא, פרוס ידנית את הגרסה הקודמת.

    3. הודע לצוותים ומנהלים.

    4. דוקומנטציה של התקלה, הפקת לקחים (post mortem).

    5. שיפור אוטומציה ותיעוד לפעם הבאה (alerting, health checks, test coverage).

  • מה למדת: אחריות ותגובה מהירה, שיתוף לקחים, הכנסת שינויים לצנרת כחלק מהשיפור המתמיד.

 

6. איך אתה דואג לאבטחה (secrets, IAM, סריקות קוד) בצנרת?

  • ניהול secrets: שמירה באמצעות Vault/Service מצפין, לא ב-env אלא בקונפיג מוצפן (KMS, HashiCorp Vault).

  • IAM מדויק: תן גישת least privilege לכל שירות — הרשאה רק למה שצריך.

  • סריקות קוד: הרצת סריקות קוד סטטיות (Snyk, SonarQube), דינמיות ורגילות בכל שלב הצנרת לפני production.

audits, logging, monitoring לאורך כל התהליך ושימוש ב-2FA.

19שאלות ותשובות טכניות לאיש Devops

 

 שאלות ותשובות על Docker, Kubernetes (כולל נטוורקינג, storage, Helm), Terraform (state, modules), Jenkins

הנה סדרה של שאלות נפוצות בראיונות DevOps עם תשובות קצרות, לפי הכלי:

 

Docker

  1. מה היתרון המרכזי של שימוש ב-Docker?

    • Docker מאפשר קונטיינריזציה – הפעלת אפליקציות בסביבה מבודדת, חוצת פלטפורמות, עם ניוד וסקייל קל.

  2. מהו Dockerfile וכיצד משתמשים בו?

    • קובץ הגדרה שמפרט שלבי בניית image: קביעת בסיס, העתקת קבצים, התקנת תלות והגדרת פקודת הרצה.

  3. הסבר את ההבדל בין volumes ל-bind mounts בדוקר.

    • Volumes מנוהלים ע"י Docker ומאוחסנים בספריית הדוקר; bind mounts הם קישור לתיקיה קיימת במערכת ההפעלה.

  4. מהי תמיכת רשתות ב-Docker?

    • Docker מספק תקשורת בין קונטיינרים באמצעות bridging, overlay networks ל-swarm, ו-host network לשיתופיות מלאה.

  5. מה זה מולטיסטייג'ינג (Multi-stage Build) וכיצד עוזרת להקטין images?

    • הגדרת שלבי בנייה שונים; artifacts מועברים בין שלבים, כך שניתן להשאיר ב-image הסופי רק את התוצרים הדרושים.

 

Kubernetes: נטוורקינג, storage, Helm

  1. מה ההבדל בין Service לבין Ingress בקוברנטיס?

    • Service exposes pods (בתוך/מחוץ לקלאסטר). Ingress מנהל חיבורי HTTP ומאפשר ניהול מתקדם של traffic.

  2. כיצד מוגדר פוד קוברנטיס ליצירת קשר עם קונטיינר מחוץ לקלאסטר?

    • באמצעות Service מסוג LoadBalancer או Ingress שמפנה traffic דרך כתובת ציבורית.

  3. מה זה StatefulSet ומתי תשתמש בו?

    • StatefulSet מאפשר הפעלה של פודים עם זהות קבועה ואחסון מתמיד, לאפליקציות עם state (כגון DB).

  4. איך ניתן להבטיח Persistency לנתונים בפודים?

    • באמצעות Persistent Volumes (PV) ו-Persistent Volume Claims (PVC) שמפרידים אחסון מלייפסייקל הפוד.

  5. מה תפקיד StorageClass?

    • קובע מדיניות provisioning של storage – סוג, מהירות וגיבויים, ומאפשר אוטומציה לבחירת האחסון המתאים.

  6. הסבר מהו Helm Chart.

    • חבילת הגדרות אפליקציה בקוברנטיס, המאפשרת התקנה, שדרוג וניהול פשוט ומבוקר באמצעות קונפיגורציה.

  7. איך מתקינים ומנהלים Helm Release?

    • helm install לשחרור ראשון; helm upgrade לשדרוג, helm rollback להחזרה לגרסה קודמת.

  8. למה כדאי להשתמש ב-Helm?

    • פישוט דיפלוי, ניהול גרסאות, אפשרות custom values לכל סביבה, ושדרוגים חלקים.

 

Terraform: state, modules

  1. כיצד מנהלים state ב-Terraform?

    • state נשמר בקובץ מקומי (default) או ב-backend כגון S3/Remote; מאפשר מעקב על פריסות ומתן גישה משותפת לצוות.

  2. מה זה Terraform Module ולמה להשתמש בו?

    • קוד לשימוש חוזר; מאפשר ארגון תשתית ליחידות קטנות ומודולריות (כמו וירטואליזציה לאובייקטים).

  3. איך מונעים קונפליקטים בעת עבודה בצוות על Terraform state?

    • שימוש ב-Remote backend ו-locking (למשל S3+DynamoDB) – מונע גישות מרובות וטעויות בשינויים מקבילים.

  4. מה היתרונות של הגדרת outputs ב-Terraform?

    • outputs מאפשרים שימוש בערכים שנוצרו ע"י משאב מסוים לטובת משאבים אחרים, או הפניה לציון בסיום תהליך.

 

Jenkins

  1. מה מבנה pipeline טיפוסי בג'נקינס?

    • שלבים: checkout קוד, build, הרצת בדיקות, פריסת artifact, deployment, לרוב ב-Jenkinsfile (declarative או scripted).

  2. כיצד משלבים Jenkins עם Kubernetes?

    • Jenkins מתקין את עצמו כ-pod (לרוב ב-Helm), מפעיל agents כ-pods נוספים לפי צורך, ומאפשר דינאמיות וסקייל.

דוגמאות של קוד כולל הסבר

 

הנה שתי דוגמאות קוד ברמת קושי בינונית מעולמות Jenkins ו-Terraform, כולל הסבר מה כל דוגמה עושה:

 

דוגמה 1: Jenkins Pipeline – איתור באגים בדיפלוי אוטומטי

groovy

pipeline {

  agent any

 

  environment {

    APP_NAME = 'myapp'

    DEPLOY_ENV = 'staging'

  }

 

  stages {

    stage('Checkout') {

      steps {

        checkout scm

      }

    }

 

    stage('Build Docker Image') {

      steps {

        sh 'docker build -t myapp:${GIT_COMMIT} .'

      }

    }

 

    stage('Unit Tests') {

      steps {

        sh 'docker run --rm myapp:${GIT_COMMIT} pytest'

      }

    }

 

    stage('Deploy') {

      steps {

        sh 'helm upgrade --install ${APP_NAME} ./chart --namespace=${DEPLOY_ENV}'

      }

    }

  }

 

  post {

    failure {

      echo 'בדיקת Postmortem: הדיפלוי נכשל – יש להפיק לקחים!'

    }

  }

}

 

מה הדוגמה עושה:
פייפליין אוטומטי הכולל קבלת קוד, בניית image עם Docker, הפעלת בדיקות אוטומטיות, ודיפלוי ל-Kubernetes בעזרת Helm. בסיום, מזהה כישלון דיפלוי ושולח מסר לבדוק את התקלה.
למידה: שילוב בין Jenkins, Docker ו-Helm; תהליך דיפלוי מבוקר עם ניהול סביבות ותגובה לאוטומטיות תקולה.

 

דוגמה 2: Terraform – פיצול state להרצת משאבים שונים בסביבות שונות

text

provider "aws" {

  profile = "prod"

  region  = "us-east-1"

}

 

terraform {

  backend "s3" {

    bucket         = "my-tf-state-prod"

    key            = "terraform/state.prod.tfstate"

    region         = "us-east-1"

    dynamodb_table = "my-tf-lock"

    encrypt        = true

  }

}

 

module "vpc" {

  source = "./modules/vpc"

  cidr_block = "10.0.0.0/16"

}

 

module "eks" {

  source     = "./modules/eks"

  subnet_ids = module.vpc.public_subnet_ids

}

 

מה הדוגמה עושה:
יוצרת תצורה ל-State מרוחק ב-AWS S3 עם נעילה ב-DynamoDB, בונה מודול VPC, ומודול EKS (Kubernetes בענן). כל סביבה עם state משלה — מבטיח עבודה בטוחה, מסודרת, ועמידה בסביבות מרובות.
למידה: ניהול State בטוח וסקיילביליות בפרויקטים גדולים, תוך שימוש במודולים ויישום best practices לפריסה בענן.

סיפור פתרון המשלב Docker, Kubernetes, Helm, Terraform ו-Jenkins מתמקד באתגרים של פריסת אפליקציה חדשה עם דרישות סקלביליות גבוהות ואבטחה משופרת בסביבה מתקדמת בענן.

סיפור פרויקט

 

הסיפור: פרויקט פריסת אפליקציית SaaS לענן, עם צורך בסקלביליות, זמינות גבוהה, ואבטחה

הבעיה

חברה סטארטאפ גדלה שהיתה עם אפליקציית monolith נוצרת בקונטיינרים שרצה על שרת יחיד. כדי להתמודד עם עומסי שימוש גדולים ולתת זמינות גבוהה 24/7, הוחלט לעבור למבנה microservices בענן, עם פריסות תדירות ואוטומטיות. בנוסף, דרושה הגנה טובה על סודות והפחתת סיכונים בפריסות.

 

הפתרון המלא והשימוש בכלים

  • Docker
    הפיצול למיקרוסרוויסים בוצע כאן בקונטיינרים מבודדים, שכל אחד מהם מוגדר בקובץ Dockerfile ב-prod-ready image קטן ומאובטח.

  • Kubernetes
    הקונטיינרים הופרשו ל-K8s, שבו נעשה שימוש ב-Helm לצורך פריסות קונפיגורביליות וניהול גרסאות (Helm Charts). לקוברנטיס הוגדרו שירותים ומדיניות הנטוורקינג (Network Policies) כדי לבודד ולהגן על שירותים.

  • Terraform
    תשתית הענן (VPC, Subnets, EKS cluster, IAM roles) הוגדרה כקוד עם Terraform, כולל state management מרוחק ב-S3 ונעילה ב-DynamoDB, כך שכל צוות יכל לעבוד במקביל בבטחה וביעילות.

  • Jenkins
    Jenkins מגדיר pipeline אוטומטי שכלול build של Docker images, הרצת בדיקות, ודיפלוי אוטומטי ב-Kubernetes ע"י Helm. בנוסף, יש שלב של סריקות אבטחה אוטומטיות ו-checks לאימות סודות.

 

איך זה סקלבילי?

  • הקונטיינרים מאפשרים הגדלה/הקטנה לפי צורך, Jenkins מפעיל deployment אוטומטי, ו-K8s מנהל משאבים דינמית עם Autoscaling ו-Load Balancing.

  • Terraform מאפשר תשתית מודולרית ומקודמת, ניתנת להפעלה מחדש בסביבות מרובות ובצוותים מקבילים, ללא סיכונים של state corrupted.

  • Helm מנהל גרסאות ודיפלויי בצורה מבוקרת, מאפשר רולבק מהיר וניהול סביבות פיתוח, staging ו-production.

  • השימוש ב-Jenkins ואוטומציה מבטיח מהירות, אמינות, והקטנת טעויות ידניות - מתאם מעולה לצורך scale agile.



שאלות התנהגותיות ותרחישים

  • ספר על קונפליקט שהתנהל בינך לבין מפתח. איך ניהלת אותו?
  • תן דוגמה למקרה שבו הכנסת כלי או תהליך חדש. איך יצרת שיתוף פעולה סביבך?
  • כיצד התמודדת עם תקלה מורכבת בלייב? מה היו המסקנות?​

 

בהכנה לראיון DevOps, כדאי להתמקד בשבעה עקרונות פרקטיים שמבדילים מועמד שמוכן היטב ממועמד שטחי. לכל עיקרון יש משמעות ישירה להצלחת הראיון — ולהשגת תוצאות בשטח.

שימוש ב־STAR (Situation–Task–Action–Result)

שיטת STAR מספקת מסגרת ברורה עם ארבעה שלבים לכל תשובה התנהגותית:

  • Situation: תאר את הרקע וההקשר, כולל אתגר אמיתי.

  • Task: פרט מה הייתה המשימה או האחריות שלך באירוע.

  • Action: הסבר בדיוק אילו צעדים עשית כדי להתמודד עם האתגר.

  • Result: תאר את התוצאה — איך פתרת, מה למדת, ומה הייתה השפעת המעשה שלך על הצוות או הארגון.
    באמצעות STAR, תענה באופן ממוקד, קליט ומשכנע, ותחסוך פלפולים מיותרים

הדגמת חשיבה מערכתית: הסתכלות על התמונה הרחבה

מעבר לפתרון עצמו, הדגש למראיין מה הוביל אותך לבחור בפתרון: אילו תלותיות זיהית, איך בחרת תהליך תוך התייחסות להשפעה על כל המערכת, ואילו trade-offs שקלת. הדגמה של חשיבה מערכתית תדגיש שאתה לא פשוט מקודד סקריפטים אלא מבין איך תזוזה קטנה יכולה להשפיע על כל הפלטפורמה — זהו כושר מרכזי שמראיינים ב-DevOps מחפשים.

לימוד הכלים והתהליכים של הארגון

היכרות מעמיקה עם הסטאק של המראיין (CI: Jenkins או GitHub Actions; Cloud: AWS/Azure/GCP; IaC: Terraform/CloudFormation; Monitoring: Prometheus, Grafana וכו') מאפשרת לתפור תשובות שידברו בשפה הנכונה: "למדתי שהארגון עובד עם X, ולכן הייתי בוחר לבצע Y..." — זו הצגת התאמה, לא רק טכניקה גרידא

תרגול דרך פרויקטים אמיתיים

בנה לעצמך סביבת sandbox:

  • העלה CI/CD pipeline (Jenkins/GitLab CI) בענן (GCP/AWS).

  • תרגם תרחישי deployment ב-Kubernetes, נהל Helm charts ו-secrets.

  • כתוב terraforms ונהל תצורה ב-Infrastructure as Code.
    ניסיון מעשי הופך תשובות תיאורטיות לחוויות אמיתיות בתשובה לראיון ומאפשר דוגמאות אותנטיות.

ניהול קהילתי ותרגול ראיונות

שתף פעולה עם אחרים: mock interviews בקבוצות DevOps ב-Reddit, Discord, או עם חברים (רצוי עם רקע טכני). אפשר גם לשלב מאמן מקצועי או AI interviewer לתרגול במתכונת לחץ (simulate)​
המשוב שתקבל חשוף אותך לפערים ותעזור להתקדם ל-next level.

הבחנה בין buzzwords לשליטה אמיתית

הימנע מתשובות כלליות ("אני אשפר DevOps עם microservices") בלי לצלול לדוגמאות: תמיד פרט איזה כלי, למה דווקא הוא, מה היתרון האמיתי (performance? גמישות? time-to-market?), ומה למדת בפועל.
זה מצביע על עומק — ולא ממחזר סיסמאות שיווקיות מהבלוגים.

 

טיפ נוסף: תעדף בכל תשובה קישור בין ערך עסקי לארכיטקטורה. ברוב הארגונים, מועמד שמדגים הבנה ב"קוד – אנשים – תהליך – תוצאה" מקבל עדיפות.

מקורות לימוד מומלצים

 

בנימה אישית לסיום, 

קודם כל בהצלחה, אבל אם אחריי כל הראיונות האלו שעברת עדיין התשובה היא לא, יתכן והמראין לא מקבל ממך תחושה של בטחון וידע. 

דבר עם יועץ הקריירה שלנו, מרויחים מזה מס דברים

1. תכנס למאגר ההשמה שלנו

2. נבין מה החוזקות והחולשות שלך

3. אם זה רלובנטי נבנה ביחד תוכנית לשיפור ידע וביטחון

לחיי ההצלחה שלך :-)


תחומי לימוד הכי מבוקשים בהייטק בשנת 2025

© כל הזכויות שמורות Real Time Group