מה זה מתקפת סייבר? סוגי מתקפות, דוגמאות ואסטרטגיית התמודדות

מתקפת סייבר (Cyberattack)  היא פעולה מתוכנתת המתרחשת במרחב הסייברנטי ומטרתה לפגוע, להזיק, לגנוב מידע, להשבית או להתערב בפעולה תקינה של מערכות מידע, תשתיות דיגיטליות, או רשתות מחשוב. המתקפה יכולה להתבצע על ידי אנשים, קבוצות, ארגונים או אף מדינות, ותהיה מופנית בדרך כלל נגד אנשים פרטיים, ארגונים, תשתיות או מדינות.

מתקפות סייבר יכולות להגיע בצורות שונות ולהתמקד במגוון מטרות, כולל הפרת פרטיות, גניבת מידע רגיש, השבתת שירותים, פגיעה בתשתיות חיוניות ועוד. הן יכולות להיות מזיקות מאוד, לא רק בהיבט הפיזי אלא גם בהיבט המוסרי, הכלכלי והפוליטי.

אילו סוגים של איומי סייבר קיימים היום?

עברייני הסייבר משתמשים בכלים ובטכניקות מתוחכמות רבות כדי להאקר מערכות מידע ארגוניות, מחשבים אישיים ומטרות אחרות. סוגי מתקפות הסייבר הנפוצות ביותר כוללות:

Malware (תוכנה זדונית)

Malware הוא מונח כוללני המתייחס לתוכנה שנועדה לפגוע, להפר או להזיק בצורה כלשהי למחשבים, שרתים, רשתות מחשוב או למשתמשים. המילה "Malware" היא קיצור של "Malicious Software" (תוכנה זדונית). המטרה של Malware היא לפגוע, לגנוב מידע, להשתלט על מערכות או ליצור הפרעות. התפשטות ה-Malware יכולה להתבצע באמצעות מיילים מזויפים, הורדות מזויפות, קישורים זדוניים ועוד.

סוגים של Malware:

וירוס (Virus): וירוס הוא תוכנה זדונית המושתלת בתוך קבצים ותוכנות ונכנסת לפעולה כאשר הקבצים והתוכנות מופעלים. הוירוסים יכולים למחוק קבצים, לפגוע בתוכנות או להשתלט על המחשב. הם מתפשטים באמצעות העתקה או הורדה של קבצים נגועים.

סוס טרויאני (Trojan Horse): סוס טרויאני הוא תוכנה זדונית אשר מתחזה לתוכנה לגיטימית או לקובץ שאמור להיות בטוח, אך בפועלה היא מזיקה או מאפשרת להאקר להשתלט על המחשב. הוא אינו מתפשט כמו וירוס, אך יכול להיות כמו פתח לתוכנות זדוניות נוספות.

ראנסומוור (Ransomware): ראנסומוור הוא סוג של Malware אשר מצפין את המידע במחשב או בשרת ודורש כופר (בדרך כלל במטבעות דיגיטליים) כדי לשחרר את המידע. המטרה היא לגבות כסף מהמשתמש או מהארגון הנפגע. התקפות אלה יכולות להיות מזיקות במיוחד לארגונים ולמשתמשים התלויים במידע המאוחסן במחשבים נגועים.

ספיוור (Spyware): ספיוור הוא תוכנה מותקנת בצורה חבויה על המחשב ואוספת מידע אודות פעולות המשתמש, כגון כתובות אתרים שבהם ביקר, מידע שמחפש במנועי חיפוש. המטרה היא לגנוב מידע אישי או לפרסם מודעות ממומנות. 

אדוור (Adware):

אדוור הוא תוכנה המציגה מודעות פרסומת למשתמש, לעיתים באופן פולשני. אף שלא תמיד מזיקה, היא יכולה להיות מטרידה ולהאט את המחשב. 

וורם (Worm):

וורם הוא תוכנה זדונית המתפשטת באופן אוטומטי ברשת, בעיקר באמצעות דוא"ל או הודעות מסרים. הוא יכול להשתלט על מחשבים רבים ולהשתמש בהם להתקפות ממומשות או להפצת הוורם עצמו. 

 Social Engineering (הנדסה חברתית)

הנדסה חברתית היא טכניקה בה מנסים להונות אנשים לחשוף מידע רגיש או לבצע פעולות מסוימות על ידי הפעלת יתרונות פסיכולוגיים והתנהגותיים. במקום להאקר את המערכת הטכנולוגית ישירות, מתמקדים בהתקפת האדם ישירות, החולשה הגדולה ביותר בכל מערכת.

סוגים שונים של הנדסה חברתית: 

פישינג (Phishing):

דוגמא נפוצה ביותר לטכניקה זו היא שליחת מיילים מזויפים המתחזים למקור אמין, כדי לשכנע אנשים להזין פרטים אישיים או פרטי התחברות.

בייטינג (Baiting):

באמצעות טכניקה זו, ההאקר מציע לקורבן משהו מפתה, כמו הורדת תוכנה חינמית, אך בפועל הוא מזין תוכנה זדונית למחשב הקורבן.

פריטקסטינג (Pretexting):

כאשר ההאקר יוצר סיטואציה מזויפת כדי לאסוף מידע מהקורבן, לדוגמה, התחזות לספק שירות ובקשה לפרטים אישיים לצורך "אימות".

טיילגייטינג (Tailgating):

טכניקה בה ההאקר מבקש להיכנס לאחר מישהו לאזור מוגן, כמו מבנה או חדר מוגן, ללא הצגת הרשאות כניסה. 

קוויזינג (Quizzing):

שיטה בה ההאקר משתמש בשאלונים או במשחקים כדי לאסוף מידע אישי או להפעיל את הקורבן לבצע פעולה מסוימת.

ההתקפות הבנויות על הנדסה חברתית מתבססות על היכולת להפעיל את האדם לפעול בצורה מסוימת בעזרת מניפולציה או הפעלת לחץ,  ולכן ההגנה מפניהן דורשת הכשרה והתודעה של המשתמשים.

התקפות Denial-of-Service) DoS)

התקפות Denial-of-Service (ראשי תיבות: DoS) הן התקפות סייבר שיוצרות שיבוש ובכך חוסר זמינות של מכונה, רשת, שירות או יישום. המטרה היא להשבית או להפר את השירות על ידי הצפת המערכת בבקשות לא לגיטימיות או בתנודות תעבורה מרובות, מה שגורם לה להאטה עד למצב של קריסה וחוסר פעולה מוחלט.

כמה דרכים בהן ניתן לבצע התקפות DoS:

התקפת הצפה: שליחת כמות גדולה של בקשות או חבילות נתונים למערכת המטרה, דבר שגורם לעומס להפסקת הפעולה.

התקפת SYN Flood: שליחת רצף של בקשות התחברות אך אינו משלים את תהליך ההתחברות, וגורם לעומס על השרת.

התקפות יישום: ניסיון לפגוע באפליקציה מסוימת או בשירות באמצעות הפעלת באגים או פרצים בתוכנה.

בנוסף להתקפות DoS הקלאסיות, ישנם גם התקפות DDoS (Distributed Denial-of-Service). בהתקפות אלה, ההאקר משתמש ברשת של מחשבים "זומבי" (בדרך כלל מחשבים שהומלטו באמצעות תוכנות זדוניות) כדי להפיל את השרת או השירות המטרה.

 ההגנה מפני התקפות DoS ו-DDoS דורשת שילוב של כלים טכנולוגיים, כמו מערכות גילוי ומניעה, וגם אסטרטגיות מניעה והתמודדות מראש.

 פריצה לחשבון (Account Compromise)

פריצה לחשבון מתרחשת כאשר מישהו מקבל גישה לחשבון שאינו שייך לו, בדרך כלל על ידי גילוי הסיסמה או דרך אחרת של הפרת האבטחה. כאשר החשבון מפורט, ההאקר יכול לגנוב מידע אישי, לבצע פעולות בשם המשתמש, לשנות הגדרות או להשתמש בחשבון ככלי להתקפות נוספות.

הסיבות הנפוצות להפרת חשבון בדרך כלל הן:

• שימוש בסיסמאות חלשות: הרבה משתמשים משתמשים בסיסמאות פשוטות ונפוצות, מה שהופך אותם למטרה קלה.

• התקפות Phishing: התוקפים שולחים הודעות מזויפות המנסות לשכנע את המשתמשים להזין את פרטי ההתחברות שלהם לאתרים.

• מידע מזויף: התוקפים משתמשים במידע שהוזן באתרים אחרים כדי להתחבר לחשבונות באתרים שונים, מכיוון שרבים משתמשים באותה הסיסמה במספר אתרים.

• תוכנות זדוניות: תוכנות שנועדו לרשום את הקישורים של המשתמש או לגנוב סיסמאות מהמחשב.

Man-in-the-Middle (MitM) Attacks

התקפות Man-in-the-Middle (בראשי תיבות: MitM) מתרחשת כאשר ההאקר מקבל גישה לתוך תקשורת בין שני גורמים ו"מתחזה" לאחד מהם או לשניהם. ההאקר יכול לצפות, לשנות או להפעיל את התקשורת ללא ידיעת הגורמים המקוריים.

 ההתקפה מתרחשת בזמן אמת, וההאקר יכול להשתמש במידע שהוא גונב או משנה למטרות שונות, כולל הונאה, גניבת מידע או השבתת שירות.

דוגמאות להתקפות MitM:

ריגול ברשת WiFi: ההאקר מתחבר לרשת Wi-Fi לא מאובטחת ויכול לרגל אחרי תקשורת של משתמשים אחרים באותה הרשת.

התקפת ARP Spoofing: ההאקר שולח חבילות ARP מזויפות לרשת כדי להפוך את עצמו ל"שער" בין המשתמש לשרת או לרשת האינטרנט. 

SSL Stripping: ההאקר מסיר את ההצפנה מתקשורת HTTPS ומפעיל את התקשורת בצורה לא מאובטחת.

DNS Spoofing (העתקת DNS)

DNS Spoofing, ידוע גם בשם DNS Cache Poisoning, הוא סוג של התקפה בו ההאקר מנסה להכניס רשומות DNS מזויפות או שגויות למערכת ה-DNS של הקורבן. המטרה היא להפנות את המשתמשים לאתרים מזויפים או זדוניים במקום לאתר המקורי אליו הם התכוונו להגיע.

לדוגמא, אם מישהו מנסה לגשת לאתר בנק, ההאקר יכול להשתמש ב-DNS Spoofing כדי להפנות את המשתמש לאתר מזויף שנראה בדיוק כמו האתר האמיתי של הבנק. המשתמש יכול להזין את פרטי ההתחברות שלו באתר המזויף, ובכך לחשוף את המידע האישי שלו להאקר.

התקפת DNS Spoofing מתבצעת על ידי החלפת הרשומה האמיתית ב-DNS ברשומה מזויפת, כך שכאשר המחשב שואל את השרת ה-DNS איפה למצוא את האתר המבוקש, הוא מקבל כתובת IP שגויה שמפנה אותו לאתר המזויף.

DNS Tunneling (מנהרת DNS)

 DNS Tunneling הוא טכניקה שבה נתונים נשלחים באופן מוסתר בתוך תקשורת DNS. במקום להשתמש ב-DNS למטרתו המקורית, שהיא המרת שמות דומיין לכתובות IP, ההאקר משתמש בו ככלי להעברת נתונים או תקשורת באופן שלא יתגלה בקלות על ידי מערכות אבטחה רגילות. 

הטכניקה היא הטמעת הנתונים בתוך בקשות DNS ותגובות. מכיוון שהתקשורת ה-DNS היא חיונית לפעולה הרגילה של רוב הרשתות, היא לעיתים קרובות איננה מוגבלת או מסוננת, ולכן היא יכולה לשמש כדרך להעברת נתונים או תקשורת באופן סמוי.

SQL Injection

התקפת SQL Injection היא טכניקה שבה ההאקר מזריק קוד SQL זר לתוך בקשה שנשלחה למסד הנתונים של אתר או יישום. המטרה היא להשפיע על השאילתה שהיישום מבצע למסד הנתונים, כך שתחזיר מידע שלא היה אמור להיות נגיש או לשנות את מסד הנתונים באופן שלא היה אמור להתבצע.

 ההתקפה מתבצעת כאשר היישום אינו מסנן או מגביל באופן נכון את הקלט שהוא מקבל מהמשתמש, מה שמאפשר להאקר להזין קוד SQL זר שהמערכת תבצע כחלק מהשאילתה.

 דוגמאות לפעולות שניתן לבצע באמצעות SQL Injection:

 גילוי מידע: ההאקר יכול לשאוב מתוך מסד הנתונים על מידע רגיש, כמו סיסמאות ופרטים אישיים.

שינוי מידע: ההאקר יכול לשנות, למחוק או להוסיף רשומות במסד הנתונים.

הרס: ההאקר יכול למחוק טבלאות שלמות או את מסד הנתונים כולו.

מתקפות סייבר יכולות להיות מונעות ממגוון מטרות, הנובעות ממגבלות האישיות, הפוליטיות, הכלכליות או האידיאולוגיות של המתקופים. הנה כמה סוגי מטרות הנפוצות של מתקפות סייבר:

רווח כלכלי: תוקפי סייבר רבים מחפשים לגנוב מידע רגיש, כמו פרטי כרטיסי אשראי או פרטי התחברות, כדי למכור אותם או להשתמש בהם לצורך הונאה.

גניבת מידע רגיש: הכוונה למידע ממקורות ממשלתיים, צבאיים או מסחריים לצורך ריגול או לקבלת יתרון תחרותי.

השפעה פוליטית או אידיאולוגית: התקפות מונעות ממטרות פוליטיות או אידיאולוגיות, כמו הפגנת מחאה, פרסום מסרים מסוימים או פגיעה בארגונים או במדינות מסוימות.

פגיעה או השבתת שירותים: הפעלת התקפות כדי להשבית אתרים, שירותים או תשתיות חיוניות, לעיתים כחלק ממהלך מלחמתי או כדי להראות את היכולת.

הפצת תוכנות זדוניות: הפצת וירוסים, תוכנות רימוט או תוכנות ריגול אחרות לצורך שליטה במערכות, איסוף מידע או הרס.

התראה או הדגמת יכולת: במקרים מסוימים, התוקפים יכולים לבצע התקפות סייבר כדי להראות את יכולתם או להשתחצן לפני גורמים אחרים.

כיף ותחרות: תופעה נפוצה לרוב בקרב האקרים צעירים וחסרי ניסיון, יבצעו התקפות "למען האתגר" או כדי להראות את יכולתם לחבריהם.

כל אחת מהמטרות הללו יכולה להוביל לסוגים שונים של התקפות בעלות השפעות שונות על הקורבנות. ההבנה של המטרות האלה יכולה לעזור לארגונים ולאנשים להגן על עצמם בצורה יעילה יותר.

מתקפות סייבר יכולות להתבצע על ידי מגוון גורמים, כל אחד מהם עם מטרות, יכולות ומניעים שונים. הנה רשימה של הגורמים העיקריים שמבצעים התקפות סייבר:

עברייני סייבר: אנשים או קבוצות שמחפשות לעשות כסף מפעולות כמו גניבת מידע, הונאות או כופרים.

ארגונים פליליים: ארגונים מורכבים המבצעים פעולות גדולות יותר ומתואמות, כולל גניבת מידע בקנה מידה גדול, הונאות או התקפות על מוסדות כלכליים.

גורמים ממשלתיים: מדינות או ארגונים ממשלתיים המבצעים התקפות סייבר לצורך ריגול, השפעה פוליטית, או למטרות צבאיות.

טרוריסטים: קבוצות או אנשים המבצעים התקפות סייבר לצורך הפצת אידיאולוגיה, השפעה פוליטית או פגיעה בתשתיות חיוניות.

אקטיביסטים האקרים (Hacktivists): אנשים או קבוצות המבצעות התקפות סייבר מניעים אידיאולוגיים או פוליטיים, לעיתים כחלק ממחאה או כדי להביא לשינוי. דוגמא בולטת ביותר לקבוצה זו - Anonymous.

אנשים פרטיים: אנשים שמבצעים התקפות ממגוון מניעים, כולל נקמה אישית, תחרות או פשוט "למען האתגר".

ארגונים תוקפים: ארגונים המחפשים להשיג יתרון תחרותי על ידי גניבת מידע או פגיעה ביריבים.

בעשור האחרון, היו מספר התקפות סייבר משמעותיות שהשפיעו על ארגונים, מדינות ואנשים ברחבי העולם. הנה דוגמאות לכמה מההתקפות המשמעותיות ביותר:

• (WannaCry (2017: תוכנה זדונית שהשתמשה בפרצה שהתגלתה במערכות ההפעלה של Windows. היא השתילה רנסומוור, שהצפין קבצים ודרש כסף לשחרורם. ההתקפה השפיעה על ארגונים ברחבי העולם, כולל בתי חולים בבריטניה.
• NotPetya (2017): תוכנה זדונית שהתחזתה לרנסומוור אך בפועל הייתה מועדפת להרס. היא השפיעה במיוחד על אוקראינה אך התפשטה גם לארגונים ברחבי העולם.
• התקפות על Sony Pictures (2014): התקפה שבה הושמדו מחשבים ונגנב מידע. הנזק הכלכלי היה כבד, והנימוק הנחוץ היה כנראה פוליטי, בעקבות הפקת הסרט "The Interview".
• Equifax Breach (2017): פרצה לחברת האשראי האמריקאית Equifax, בה נגנבו פרטים אישיים של כ-143 מיליון אנשים.
• התקפות על הבחירות האמריקאיות (2016): התקפות סייבר שהיו מטרתן להשפיע על תוצאות הבחירות האמריקאיות, כולל פריצה למערכות של המפלגה הדמוקרטית.
• SolarWinds Attack (2020): התקפה מתוחכמת בה פורצים הצליחו להטמיע קוד זדוני בתוך תוכנה של החברה SolarWinds, שהופצה לאלפי לקוחות, כולל ארגונים ממשלתיים בארה"ב.

כל אחת מהתקיפות האלה הייתה ייחודית בצורה שבה היא הושפעה, במטרותיה ובהשלכותיה. הן מספקות תמונה של הגורמים השונים המעורבים בהתקפות סייבר ושל האתגרים הביטחוניים המתמודדים איתם ארגונים ומדינות ברחבי העולם.

מתקפות סייבר יכולות לשבש ולגרום לנזקים רבים לארגונים, מוסדות ואנשים פרטיים. מעבר לכך, בגלל שהכל מתנהל במערכות ממוחשבות הנזקים של מתקפות כאלה עלולים להיות משמעותיים מבחינה כלכלית, ביטחונית ותדמיתית של הארגונים. 

לכן, כאשר אנחנו מדברים על אסטרטגיית התמודדות עם מתקפות הסייבר, עלינו להתייחס ל-3 אספקטים מרכזיים: מניעה, זיהוי ותגובה.

מניעת התקפות סייבר בארגונים

• מדיניות אבטחת מידע: כל ארגון צריך להגדיר מדיניות אבטחת מידע ברורה, המגדירה את הסטנדרטים, הכללים וההתנהגויות המצופות מהעובדים.
• עדכוני תוכנה ותיקון באגים: יש לוודא שכל התוכנות והמערכות מעודכנות באופן תדיר, כדי לסגור פרצות אבטחה ידועות.
• גיבוי: יש לבצע גיבויים תדירים למידע חיוני, ולאחסן אותם במקום מאובטח ונפרד.
• הגבלת הרשאות: יש להעניק לכל משתמש הרשאות רק למידע ולמערכות שהוא באמת צריך להגיע אליהם.
• הכשרה והעלאת מודעות: הכשרת העובדים להכיר ולהתמודד עם איומים, כולל התקפות דיגום ורמאויות.
• אבטחת רשת: הגנה פיזית ולוגית של הרשת, כולל שימוש באש קיר (firewall), חסימת פורטים לא נדרשים והגבלת גישה מרחוק.
• אימות דו-שלבי (2fa): הגברת האבטחה באמצעות שני שלבים של אימות לגישה למערכות ולמידע חיוני.
• ניטור ואיתור: שימוש בכלים לניטור התנהגות המשתמשים ולאיתור פעילות חריגה או חשודה.
• תגובה לאירועים: הכנת תוכנית תגובה לאירועים שתגדיר איך להגיב במהירות וביעילות לאירועי אבטחה.
• פתרונות אנטי-וירוס ואנטי-מלוור: התקנת ועדכון תדיר של פתרונות אבטחה.

זיהוי מתקפת סייבר

הזיהוי המוקדם של התקפה יכול להפחית את הנזק ולמנוע התפשטותו. הנה כמה מהגישות והכלים המרכזיים בזיהוי מתקפות סייבר:

• מערכות זיהוי חדירות (IDS - Intrusion Detection Systems): מערכות אלו מאתרות ומתריעות על פעילות חריגה או חשודה ברשת, על ידי ניתוח תנועת הרשת והשוואתה לתסמינים מוכרים של התקפות.
• מערכות זיהוי ומניעת חדירות (IPS - Intrusion Prevention Systems): אלו הן ההמשך הטבעי של IDS, אך הן גם מסוגלות לבצע פעולות למניעת התקפה בזמן אמת.
• ניטור יומנים (Log Monitoring): יומנים הם רשומות של פעילות המערכת. ניטור היומנים יכול לחשוף פעילות חריגה או לא רגילה.
• כלים לניטור רשת (Network Monitoring Tools): אמצעים אלו מאתרים תנועה חריגה ברשת, כמו תנועה מוגברת או תנועה לא רגילה לאתרים מסוימים.
• פתרונות אנטי-וירוס ואנטי-מלוור (Anti-Virus and Anti-Malware): מסריטים את המערכת באופן תדיר לזיהוי תוכנות זדוניות.
• התראות והודעות (Alerts and Notifications): מערכות אבטחה מתקדמות יכולות לשלוח התראות בזמן אמת לאנשי האבטחה כאשר זוהה סיכון.
• זיהוי אנומליות בהתנהגות המשתמש (User Behavior Analytics - UBA): זיהוי שינויים בהתנהגות הרגילה של משתמשים, כמו גישה למידע שאינו קשור לתפקידם.
• זיהוי פעילות בשעות לא רגילות: גישה למערכות בשעות בהן המשתמש הרגיל לא פעיל יכולה להיות אינדיקציה לפעילות חשודה.
• זיהוי ניסיונות גישה כושלים: מספר גבוה של ניסיונות גישה כושלים יכול להיות אינדיקציה לניסיון פריצה.

השילוב של מספר אמצעים אלו, יחד עם מדיניות אבטחת מידע מקיפה, יכול להגביר את היכולת לזהות ולהגיב למתקפות סייבר באופן מהיר ויעיל.

תגובה להתקפות סייבר

תגובה להתקפות סייבר היא תהליך מורכב שמטרתו להוריד למינימום את הנזק, לשחזר את השירותים ולמנוע התקפות עתידיות. התגובה המהירה והממוקדת היא המפתח להפחתת ההשפעה של ההתקפה. הנה כמה שלבים בתהליך:

1. התראה והפעלה: ברגע שזוהתה התקפה, יש להתריע את הצוות הרלוונטי ולהפעיל את תוכנית התגובה לאירועים (Incident Response Plan) של הארגון.
2. הערכה ראשונית: איתור המקור של ההתקפה, הבנת ההיקף והשפעתה על המערכות.
3. בידוד (Containment): הפרדת המערכות המושפעות מהרשת כדי למנוע התפשטות ההתקפה.
4. איסוף וניתוח דאטה (Data Collection and Analysis): איסוף יומנים, דאמפים של הזיכרון ומידע אחר שיכול לעזור בהבנת ההתקפה ובזיהוי המתקיף.
5. שחזור (Recovery): שחזור המערכות המושפעות לפעולה תקינה, כולל החזרת נתונים מגיבויים אם נדרש.
6. תיקון והגברת האבטחה (Mitigation): סגירת הפרצה שאיתה השתמש התוקף והגברת האבטחה.
7. ביקורת ולמידה (Review and Lessons Learned): ניתוח האירוע, הפקת לקחים ועדכון המדיניות לפי המציאות החדשה.
8. דוחות ותקשורת (Reporting and Communication): דיווח להנהלת הארגון, ללקוחות או לרשויות הרלוונטיות, כפי הנדרש.
9. הכשרה והדרכה (Training and Education): הכשרת הצוות והעובדים למניעת התקפות עתידיות לשיפור התגובה במקרה של התקפה חוזרת.

השילוב של מספר אמצעים אלו, יחד עם מדיניות אבטחת מידע מקיפה, יכול להגביר את היכולת להגיב באופן מהיר ויעיל להתקפות סייבר.

אנשי סייבר בארגון הם קו ההגנה הראשון והחשוב ביותר בפני איומים דיגיטליים. בעידן שבו המידע הוא הנכס המרכזי והיקר ביותר לארגון, הנושא של אבטחת מידע הוא קריטי. אנשי סייבר מביאים איתם את הידע והמיומנויות הנדרשים להבין את האיומים הפוטנציאליים, לזהותם בזמן אמת ולהגיב להם במהירות.

בנוסף, הם משפרים את ההבנה הארגונית של הסיכונים והאיומים הקיימים, ובכך מאפשרים להנהלת הארגון לקבל החלטות מושכלות בנוגע לאבטחת המידע. הם גם מסייעים בהקמה ובתחזוקה של מדיניות אבטחת מידע מקיפה, המגבירה את ההגנה על הנכסים הדיגיטליים של הארגון.

אבל לא רק ההגנה הטכנולוגית חשובה. אנשי סייבר גם מסייעים בהכשרת הצוות הארגוני, ובכך מגבירים את המודעות לאבטחת המידע בכל שלבי הארגון. הם משפרים את התרבות הארגונית ומסייעים לכל עובד להיות חלק מההגנה הכוללת של הארגון בפני התקפות סייבר.

בעידן הדיגיטלי, המידע הוא הנכס היקר ביותר לארגון, ואבטחת מידע היא מטלה מרכזית. הקורס Cyber Security שלנו הוא אחד המקיפים והמקצועיים בארץ. הסטודנטים ירכשו ידע מעשי ומעמיק בתחום הסייבר. הקורס כבר הועבר בהצלחה למגוון קהלי יעד: מכללות, אנשי ממשל ועד לחברות הייטק וארגוני ביטחון בארץ וברחבי הגלובוס.

במהלך הקורס, המורכב מ-12 מודולים מעשיים, המשתתפים יפגשו בסביבה אינטראקטיבית חווייתית. הם ילמדו את תהליכי החשיבה הדרושים לניתוח אירועי אבטחה, יקבלו הבנה מעמיקה של מערכות הפעלה ורשתות תקשורת ושירותי תשתיות, יתרגלו שימוש בכלים וטכניקות לסריקה, בדיקה ואבטחת מערכות IT. הקורס גם מציע הכשרה בשפות תכנות כמו Python ושפת BASH לכתיבת סקריפטים.

אחת היתרונות המרכזיים של הקורס היא ההתמקדות ב"בדיקת חדירות", שבה המשתתפים מתנסים בתפקיד ההאקר, מבינים את דרכי פעולתו ולומדים לזהות ולטפל בחולשות במערכת. הכלים והטכניקות שנלמדות בקורס משמשות את החברות המובילות בתחום הסייבר וסוכנויות הביון השונות, ולכן הסטודנטים שלנו נהנים מיתרון משמעותי בשוק העבודה.

לפרטים נוספים אודות קורס סייבר במכללת Real Time College >>

• קורס סייבר ואבטחת מידע
• קורס Full Stack
• קורס בניית אתרים
• קורס למידת מכונה
• קורס דאטה סיינס
• קורס דאטה אנליסט
• קורס DEVOPS
• קורס IT
• קורס אוטומציה
• קורס Real Time Embedded