מה זה DevOps?

ייתכן וחיפשתם באינטרנט הסבר לגבי מהו בדיוק מקצוע ה DevOps ולא מצאתם תשובה ברורה מספיק ברורה. דבר זה הוא טבעי בהתחשב בכך ש DevOps נוגע בהמון תחומים בעולם הייטק ובין היתר משמש כ"גשר" בין מחלקות שונות שלוקחות חלק בתהליך יצירת המוצר. מכאן ניתן להבין כי לכל חברה צרכים שונים ושימוש בכלים או שיטות עבודה קצת שונות ולכן הביצוע בשטח. 

בנוסף, DevOps הוא מקצוע יחסית חדש ובעל גיוון רב, הוא עוד "מגבש" את צורותיו ומתפתח באופן תמידי. 

חשוב להבין כי עובדות אלו נותנות יתרון רב לעוסקים ולאנשים אשר מחפשים קריירה ב DevOps שכן אנשי המקצוע אשר מתמקצעים על מגוון האספקטים והדרישות שלו יהיו למצרך מבוקש בקרב חברות הייטק המובילות בעיקר בגלל החשיבות, הגיוון והחדשנות של העוסק במקצוע ב DevOps.

המושג DevOps הוא למעשה קיצור שמורכב מ2:

(DEV (Development - הכוונה לפיתוח תוכנה. זהו החלק שמתמקד בתהליך יצירת ותכנות התוכנה, כולל פיתוח תכונות חדשות, תיקון באגים, עדכון גרסאות ומימוש המוצר הסופי. המטרה היא ליצור תוכנה יעילה וחדשנית שמתקדמת בצורה מהירה ואפקטיבית.

(OPS (Operations -  ה"OPS"  מתייחס לתפעול ולהפצת התוכנה. זהו החלק שעוסק בתחזוקת המערכות, ניהול התשתיות, הבטחת איכות, ניטור ותמיכה. כאן מתמקדים בווידוא שהתוכנה פועלת באופן חלק ויעיל, ובעת צורך מטפלים בבעיות תפעוליות, ניהול שרתים, אבטחת מידע ועוד.

במודל DevOps, הגבולות בין שני האזורים האלה מטושטשים. יש שיתוף פעולה רחב יותר בין הצוותים, כאשר מפתחי התוכנה (DEV) וצוותי האופרציה (OPS) עובדים יחד לשיפור הזרימה המתמדת של פיתוח, הפצה ותפעול של התוכנה.

למעשה, DevOps זה גישה חדשנית להנדסת תוכנה המשלבת בין פיתוח ואופרציה ומטרתה לשפר את תהליכי פיתוח והפצת תוכנה על ידי יצירת תרבות שיתופית, מתמקדת באוטומציה ובשיפור הזרימה המתמדת של עבודה. גישה זו כוללת שימוש בכלים אוטומטיים לאינטגרציה רציפה, פריסה רציפה, וניטור תהליכים, תוך דגש על שיפור תקשורת ושיתוף פעולה בין מפתחים ואנשי תפעול.

בפועל  DevOps מאפשרת פיתוח מהיר ויעיל יותר של מוצרי תוכנה, תוך כדי צמצום זמני הפריסה ושיפור איכות המוצר. היא עוזרת לארגונים להיות יותר גמישים ולהגיב במהירות לשינויים בשוק, תוך תמיכה בעבודה רבת משתתפים ושקיפות. כתוצאה מכך, דבאופס הפך להיות חלק מרכזי בתהליכי הפיתוח והתפעול בארגונים טכנולוגיים רבים.

תרבות DevOps היא תרבות ארגונית שמתמקדת בשיתוף פעולה, אוטומציה ושיפור מתמיד, במטרה לשפר את תהליכי הפיתוח והתפעול של מוצרי תוכנה. הנה כמה מושגים מרכזיים:

1. שיתוף פעולה ותקשורת (Collaboration and Communication): בליבה של תרבות DevOps עומדת המטרה לפתור את הסיבוכים הארגוניים וליצור שיתוף פעולה רחב בין צוותי הפיתוח והתפעול. זה מאפשר זרימה חלקה יותר של מידע והבנה משותפת של המטרות.
2. אוטומציה (Automation): אוטומציה היא חלק חיוני ב-DevOps. היא כוללת שימוש בכלים ומתודולוגיות שמאפשרים אוטומציה של תהליכי הפיתוח, הבדיקות, הפריסה והניטור של התוכנה. זה מאפשר עבודה נהירה ויעילה יותר ומקטין את הסיכוי לשגיאות אנוש.
3. פריסה רציפה (Continuous Deployment): זהו תהליך שבו שינויים בתוכנה מתבצעים באופן אוטומטי ומופצים לסביבות הייצור. זה מאפשר שיפור מתמיד של המוצר ותגובה מהירה לדרישות השוק.
4. אינטגרציה רציפה (Continuous Integration): התהליך של אינטגרציה רציפה כולל איחוד תדיר של שינויים בקוד למאגר המרכזי, וביצוע בדיקות אוטומטיות כדי לאתר בעיות מוקדם ככל האפשר.
5. שיפור מתמיד (Continuous Improvement): תרבות DevOps מחזקת את הרעיון של שיפור מתמיד, כלומר התמקדות תמידית בזיהוי ותיקון נקודות חולשה, ובכך שיפור התהליכים והמוצרים באופן קבוע.
6. שקיפות וחשיבה מערכתית (Transparency and Systems Thinking): ב-DevOps, מתן דגש על ההבנה שכל חלק בתהליך הפיתוח והתפעול משפיע על השלם, ולכן יש צורך בשקיפות ובגישה מערכתית לניהול הפרויקטים.

בתרבות DevOps, תהליך פיתוח המוצר מתואר לעיתים כמעין מעגל אינסופי, שבו כל שלב מקדם את המוצר ומשפיע על השלבים הבאים. המושגים הבאים מסבירים את השלבים השונים בתהליך זה:

• Plan (תכנון): בשלב זה, הצוותים מגדירים את הדרישות, היעדים והתוכנית לפיתוח המוצר. זה כולל גם איפיון פונקציונאלי ולא פונקציונאלי, קביעת סדרי עדיפויות ותכנון הארכיטקטורה.
• Create (פיתוח): בשלב זה, מפתחים את התוכנה. זה כולל כתיבת קוד, פיתוח פונקציונליות ותיקון באגים.
• Verify (בדיקות תוכנה): אחרי פיתוח הקוד, בודקים אותו על מנת לוודא שהוא עומד בדרישות האיכות והביצועים. זה כולל בדיקות אוטומטיות, בדיקות ידניות, ובדיקות אבטחת מידע.
• Package (אריזה): כאן הקוד מאושר אחרי שעבר בדיקות ותיקונים, והוא מוכן להפצה לייצור (Production). זה כולל "אריזת" התוכנה בפורמטים נוחים להתקנה ולפריסה.
• Release (שחרור): בשלב זה, המוצר משוחרר לסביבת הייצור. זה יכול להיות תהליך אוטומטי או ידני, תלוי במדיניות הארגון.
• Configure (הגדרה): כאן מתבצעת התאמת התוכנה בסביבת הלקוח או השרתים של הארגון, תוך התאמתה לצרכים ולדרישות הספציפיות של הסביבה.
• Monitor (ניטור): בשלב זה מתבצע ניטור מתמד של התוכנה בפעולה, כדי לזהות בעיות, ביצועים לא אופטימליים וצרכי תחזוקה.
• Delivery Pipeline (צינור הפצה): זהו תהליך אוטומטי שמקשר בין השלבים השונים של פיתוח התוכנה, מיצירת הקוד ועד לשחרורו. המטרה היא לעשות אוטומציה לתהליך הפיתוח והפריסה ככל האפשר.
• Feedback Loop (משוב מעגלי): המשוב מלקוחות ומשתמשים, ונתוני ניטור משוחזרים חזרה לתהליך הפיתוח. מטרתו ללמוד מניסיון, לשפר את המוצר ולהתאים אותו יותר לצרכי המשתמשים.

בכל אחד משלבים אלה, המידע והלמידה מהשלב הקודם משפיעים על השלב הבא, יוצרים מעין "מעגל אינסופי" שבו המוצר נמצא בתהליך שיפור והתפתחות קבועים.

איש DevOps בארגון מתמקד באינטגרציה ואוטומציה של תהליכי פיתוח תוכנה ותפעול, כדי להגביר את הגמישות, היעילות ואיכות המוצר. תפקידיו כוללים:

1. שיפור תהליכים (Process Improvement): כולל איתור נקודות חולשה או איטיות בתהליכי הפיתוח והתפעול. מטרתו היא להביא לשיפור תהליכים קיימים, למשל, על ידי הסרת חפיפות, שיפור שיתוף פעולה בין צוותים, או יישום כלים חדשים שיקטינו זמני תגובה וישפרו את התפוקה.
2. אוטומציה  (Automation) : כוללת פיתוח ויישום תהליכים אוטומטיים לבדיקת קוד, פריסה, תחזוקה, וניטור. המטרה היא להקטין את הזמן הדרוש לשלבים אלה ולמזער טעויות אנושיות. דוגמאות כוללות אוטומציה של פריסת קוד באמצעות CI/CD ושימוש בסקריפטים לביצוע בדיקות אוטומטיות.
3. שיתוף פעולה (Collaboration):  דוגל בעבודה משותפת ותקשורת פתוחה בין צוותי הפיתוח והתפעול. זה כולל יצירת תהליכים שמעודדים פעולה משותפת ומסייעים לשני הצדדים להבין טוב יותר את הצרכים והאתגרים של האחר.
4. בקרת איכות: (Quality Assurance): וידוא שהמוצרים והפרויקטים עומדים בסטנדרטים הנדרשים. זה יכול לכלול פיתוח ויישום של מדיניות בקרת איכות, כמו גם ניטור ואימות שהפרויקטים מיישמים את הסטנדרטים הללו.
5. ניטור ואבטחת מידע (Monitoring & Security): כולל ניטור רציף של המערכות לזיהוי ותיקון בעיות, וטיפול בנושאי אבטחת מידע, כמו ניהול פרצות אבטחה או יצירת מדיניות אבטחת מידע.
6. חידוש טכנולוגי (Technological Innovation): עדכון ויישום של טכנולוגיות חדשות שיכולות לסייע בפיתוח ובתפעול. זה יכול לכלול גילוי והטמעת כלים חדשים, שימוש בשיטות עבודה חדשות, וכו'.
7. מעגלי משוב (Feedback Loop): ניתוח משוב ממשתמשים ומהצוותים הפנימיים והטמעתו בשיפור התהליכים והמוצרים. כלול בכך עבודה על מערכות משוב יעילות וניתוח המידע שמתקבל מהן.
8. תמיכה טכנית (Technical Support): סיוע בפתרון בעיות טכניות ותפעוליות שמתעוררות במהלך תהליכי הפיתוח והתפעול. זה יכול לכלול טיפול בבעיות יישומיות, תחזוקת שרתים, או סיוע לצוותי פיתוח בבעיות תפעוליות
9. תהליכי CI/CD (Continuous Integration/Continuous Deployment): איש DevOps מעורב בבניית ותחזוקת מערכות לאינטגרציה רציפה ופריסה רציפה. CI מתייחס לאיחוד תדיר של קוד למאגר המרכזי וביצוע בדיקות אוטומטיות, בעוד CD מתייחס לאוטומציה של פריסת הקוד לסביבות הייצור. המטרה היא להקטין זמני פיתוח ולהבטיח שגרסאות חדשות ישוחררו במהירות ובבטחה.
10. מניעת פיתוח מיותר (Preventing Redundant Development): אחד ממטרותיו של איש DevOps היא לזהות ולמנוע חפיפות ופיתוח מיותר, על ידי תיאום קרוב עם צוותי הפיתוח וניהול נכון של משאבים ומשימות.
11. מנגנוני התראה בזמן אמת (Real-time Alerting Mechanisms): הקמת ותחזוקת מערכות התראה שמזהירות בזמן אמת על בעיות או חריגות במערכות הפיתוח והתפעול. זה עוזר לצוותים להגיב במהירות לבעיות ולמנוע תקלות.
12. מניעת תהליכים מיותרים (Preventing Unnecessary Processes): איש DevOps עובד על פשטות וחיסכון במשאבים על ידי הסרת תהליכים יקרים או מיותרים. זה כולל הקטנת נפח העבודה בבדיקות, אוטומציה של תהליכים ידניים ומרכזת תשומת לב על פעילויות ערכיות.

כל אלו מחזקים את היעילות, הגמישות, והיכולת להתמודד עם שינויים ובעיות באופן מהיר ויעיל, מהווים חלק חשוב מתפקידו של איש DevOps.

איש DevOps יכול להשתלב במגוון סוגי ארגונים, והתרומה שלו משתנה בהתאם לאופי ולצרכים הייחודיים של כל אחד מהם:

חברות הייטק וסטארטאפים: בסביבה שמתפתחת מהר וצריכה להיות גמישה לשינויים, איש DevOps מאפשר לחברות אלו לצמצם את זמני הפיתוח והפריסה, ולשפר את היציבות והאמינות של המוצרים בשימוש בכלים כמו אינטגרציה רציפה ופריסה רציפה (CI/CD).

חברות תוכנה: איש DevOps משתלב בחברות אלה כדי לייעל את תהליכי הפיתוח ולספק עדכונים ותיקונים מהירים ללקוחות. הוא מבטיח שהשחרורים יהיו חלקים וללא תקלות על ידי יישום מתודולוגיות וכלים של DevOps.

ארגונים פיננסיים: בתעשייה בה אבטחת מידע וקיימות הם קריטיים, איש DevOps תורם לשמירה על התשתיות בטוחות ומעודכנות, תוך כדי עמידה ברגולציה הקפדנית של התחום.

חברות תקשורת: מהנדס DevOps בחברות אלה יתמקד בניהול ואוטומציה של התשתיות הרחבות והמורכבות, ובשיפור הביצועים והיעילות של שירותי התקשורת.

שירותי ענן ואחסון: בחברות המספקות שירותי ענן, איש DevOps יכול להיות מעורב בבניית ובאופטימיזציה של תשתיות ענן, ובהבטחת גמישות וסקלביליות של השירותים.

ארגוני ממשל: תפקיד DevOps במגזר הציבורי יכול לסייע לממשלות להפוך ליותר דיגיטליות ולשפר את איכות השירותים הממשלתיים על ידי יישום תהליכים אוטומטיים וחדשניים.

חברות ייצור: איש DevOps בתעשיית הייצור יכול לסייע לאוטומט תהליכי ייצור ולשלב טכנולוגיות חדשות כמו  IoT  ואנליזת נתונים לשיפור ואופטימיזציה של קווי הייצור.

DevOps המשלב בין המילים "Development" ו"Operations",  זה גישה שהפכה לקריטיות בעולם הטכנולוגי המודרני, ובמיוחד בארגונים שמחזיקים בתשתית טכנולוגית נרחבת. הגישה הזו מתמקדת בשיפור התהליכים והתקשורת בין צוותי הפיתוח והתפעול, במטרה להאיץ ולייעל את זמני הפיתוח, הפריסה והתחזוקה של תוכנה. המטרה היא להבטיח שהמוצרים והשירותים יהיו יציבים, אמינים ונגישים בזמן אמיתי, ושתהליכי העבודה יהיו גמישים וניתנים להתאמה מהירה.

אחת התרומות המרכזיות של DevOps היא יכולת הארגון להגיב במהירות לשינויים בשוק ולדרישות הלקוחות, מה שנעשה על ידי יישום של מתודולוגיות כמו אינטגרציה ופריסה רציפות (CI/CD). זה מאפשר לצוותי הפיתוח לפרוס עדכונים ותיקונים בצורה תדירה ובטוחה, מה שמפחית את הסיכון לקריסות מערכת ומקטין את ההשפעה על המשתמש הסופי.

בנוסף, התפיסה של DevOps מעודדת תרבות של שיתוף פעולה ולמידה מתמשכת, שבה צוותים משולבים יחד כדי לעבוד באופן מאוחד. הדבר מקל על הזיהוי והטיפול בבעיות בזמן אמיתי, ומסייע למנוע "אי-הבנות" בין צוותי הפיתוח והתפעול שלעיתים קרובות מובילות לבעיות במוצר הסופי.

לבסוף, DevOps תורם לחדשנות ולהמשך צמיחה בארגון. על ידי קיצור מחזורי הפיתוח והפריסה, ארגונים מסוגלים לנסות ולבדוק רעיונות חדשים במהירות, ללמוד מהם ולהמשיך להתפתח. כל זאת תוך שמירה על יציבות ובטיחות המערכות הקיימות, מה שמבטיח שהחדשנות לא תפגע באמינות או בביצועים של המערכת.

כדי להיות מהנדס DevOps בישראל בשנת 2023, יש צורך במגוון רחב של ידע טכני ומיומנויות. הדרך הקלאסית להכשרה בתחום כוללת לרוב תואר במדעי המחשב או הנדסת תוכנה מאוניברסיטה או מכללה מוכרת. תואר זה מספק ידע רחב בתחומים כגון תכנות, מערכות הפעלה, רשתות ואבטחת מידע, ומעניק יסוד תיאורטי חזק להבנת העקרונות שמאחורי התהליכים השונים של DevOps.

לאורך השנים, צמחו בישראל גם מסלולים אלטרנטיביים כמו קורסי תעודה והכשרות מקצועיות שמקנות ידע פרקטי בתחום. קורס DevOps ממוקד יכולים להיות מאוד יעילים ולהספיק בשביל כניסה לתחום. בקורס דבאופס הסטודנטים לומדים כלים ומתודולוגיות ספציפיות כמו Docker, Kubernetes, CI/CD, ניהול תשתיות כקוד (IaC) ועוד.

עם זאת, חשוב להדגיש שבתחום תוסס ודינמי כמו DevOps, הלמידה היא תהליך מתמשך וכוללת עדכונים תדירים והתאמה לטכנולוגיות חדשות. לכן, אפילו לאחר סיום קורס, מצופה ממהנדסי DevOps להמשיך וללמוד, להתנסות בפרויקטים אישיים ולשמור על ידע עדכני בטכנולוגיות ובמגמות המתפתחות בתחום.

לפרטים נוספים ולהרשמה לקורס DevOps >>

בחירה בקורס DevOps של מכללת Real Time יכולה להוות החלטה חכמה למי שמעוניין להיכנס לתחום ה- DevOps ללא ניסיון או רקע קודם בתכנות. במסגרת הקורס הסטודנטים מקבלים הכשרה מקצועית לתפקיד מהנדס DevOps ואנחנו מלמדים את הסטודנטים שלנו באמצעות תרגול פרוייקטים אמיתיים את המתודולוגיות להשתלבות בתהליכים הקריטיים בחברות ההייטק, תוך קיצור מחזור הפיתוח והפצה מהירה של מוצרים ללקוחות​​.

הקורס מקנה ידע נרחב בפיתוח ותפעול, קידוד, ניהול תשתיות ומערכות, כולל כלים ייעודיים ל-DevOps כמו Jenkins, Docker, Kubernetes, Ansible ו-Terraform, וארכיטקטורת ענן של AWS. כל זאת מוצע תוך דגש על הבנה מעמיקה של עקרונות Agile ו-Source Control​​.

במכללת Real Time מבינים את הצרכים של התעשייה ומכינים את התלמידים לפי דרישות השוק האקטואליות. הקורס כולל התמחות מעשית לשם צבירת ניסיון Hands-On בחטיבת הפיתוח של המכללה, המאפשר לסטודנטים להתנסות במשימות אמיתיות וללמוד כתף אל כתף עם מהנדסי החברה​​.

1. מהנדס DevOps (DevOps Engineer): מהנדס DevOps עוסק באוטומציה ושיפור של תהליכי פיתוח ותפעול. הוא אחראי להקים ולתחזק את תשתיות ה-IT, ליישם כלים לשיפור ואוטומציה של תהליכים, ולעבוד עם צוותי פיתוח כדי לשלב את התשתיות בתהליך הפיתוח.
2. מנהל מערכות (Systems Administrator): מנהל המערכות אחראי על הפעלה ותחזוקה של המערכות המחשוביות של הארגון. בתפקיד זה, המיקוד הוא על הבטחת התפקוד התקין והבטיחות של המערכות, כולל ניהול שרתים, אחסון נתונים ורשתות.
3. מתכנת אוטומציה (Automation Developer): תפקיד זה כולל פיתוח סקריפטים וכלים לאוטומציה של תהליכי פיתוח ותפעול. מתכנת האוטומציה משתמש בשפות תכנות וכלים כדי להפוך תהליכים ידניים לאוטומטיים, מה שמקטין את הסיכוי לשגיאות ומשפר את יעילות העבודה.
4. איש QA ובדיקות אוטומטיות (QA and Test Automation Specialist): מומחה ל-QA ובדיקות אוטומטיות עוסק בבדיקת איכות התוכנה ובפיתוח תסריטי בדיקה אוטומטיים. הוא אחראי לוודא שהמוצרים עומדים בסטנדרטים הדרושים ולמצוא באגים לפני השקתם.
5. מנהל תשתיות ענן (Cloud Infrastructure Manager): מנהל תשתיות ענן אחראי לתכנון, הקמה ותחזוקה של תשתיות בענן.

לפניכם נתוני שכר מעודכנים נכון לנובמבר 2023 לתפקידם שצוינו מעלה:

לסיכום,

לסיכום תחום ה DevOps הוא מאוד מעניין ומגוון, ומהווה עמוד תווך בחברות הייטק כיום. בנוסף עתיד עולם ה DevOps נראה מאוד מבטיח. יחד עם זאת המקצוע מאתגר ומצריך מקצועיות מאוד גבוהה לצד יכולת למידה עצמית ואחריות אישית. איש דבאופס מתעדכן באופן תדיר בחידושים, מתווך בין מגוון מחלקות ויכול להוות גשר למחלקות אחרות.

מסלולי הכשרה למקצועות הייטק הכי מבוקשים כיום:

• קורס סייבר ואבטחת מידע
• קורס בניית אתרים
• קורס Data Analyst
• קורס DevOps
• קורס Data Science בשילוב Machine Learning

• קורס סייבר ואבטחת מידע
• קורס Full Stack
• קורס בניית אתרים
• קורס למידת מכונה
• קורס דאטה סיינס
• קורס דאטה אנליסט
• קורס DEVOPS
• קורס IT
• קורס אוטומציה
• קורס Real Time Embedded